ארגונים בתחום התחבורה (הנתונים מתוך אתר "דלק מוטורס" – הנציגות הישראלית של חברת פורד)

שתיל – שתילת שתולים בארגונים לשינוי חברתי?

 

הארגונים הירוקים

סיכום על בסיס הכתבה "כביסה ירוקה" (איתי רום, גלובס, 2.8.07)

"בכל הכנסים שלנו משולבים גופים מסחריים כנותני חסות… אני מדברת עם קולגות בארצות הברית. הם מקבלים כסף גם ממזהמים. הארגונים הסביבתיים בעולם מבינים שיש פוטנציאל גדול מאוד של תרומות שיכולות להגיע מהמגזר העסקי." (ציפי איסר-איציק, מנכ"לית עמותת "אדם, טבע ודין", שקיימה יום עיון בנושא זיהום מדלקים במימון חברת הדלק המזהמת "פז")

 

הארגונים הירוקים בישראל נהנים מתרומות נדיבות של הגופים שנגדם הם נאבקים. הם זקוקים לכספים, התורמים זקוקים ללגיטימציה, ורק הציבור מפסיד. רבים מהארגונים ממלאים תפקיד חשוב בתהליכים סביבתיים, על תקן נציגי ציבור נטולי פניות. כך, למשל, בהופעות בתקשורת, בוועדות הכנסת, בתהליכי חקיקה או בהליכי גישור כמו זה ברמת חובב. מעניין לראות את ההבדל, העצום לעתים, ביןהעמדות שמביע גוף שקיבל כסף ממפעל, לגוף שנמנע מכך. דוגמאות:

 

המממנים	עמותה	פרויקט
מפעל הכימיקלים "מכתשים"	"החברה להגנת הטבע"	חינוך סביבתי בבתי ספר בבאר שבע
המפעלים המזהמים ברמת חובב, כגון: תרכובות ברום, מכתשים וטבע-טק	"נגב בר קיימא"	קידום פרויקטים סביבתיים בבאר שבע והסביבה
חיפה כימיקלים	"אדם, טבע ודין"	הסכם של המפעל המזהם עם העמותה: הוא נותן ל 2 מיליון שקל והיא מבטלת את תביעת הקורבנות
קרן של ענקית הרכב ג'נרל מוטורס	"אדם, טבע ודין"	מימון למחקרים של אלון טל ראש העמותה
אינטל	"אדם, טבע ודין"	השתתפות העמותה במאבק תושבים נגד התרחבות המפעל
חברת הדלק המזהמת "פז"	"אדם, טבע ודין"	יום עיון בנושא זיהום מדלקים
פורום החברות הסלולאריות	מלר"ז – המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר	בדיקות קרינה "על-ידי גוף מקצועי בלתי תלוי"
חברת "סלקום" ובכירים מתעשיית הסלולאר	"הפורום לסלולאריות שפויה" – "שתי"ל" – "הקרן החדשה לישראל"	הפחתת הקרינה מאנטנות

 

"החברה להגנת הטבע": מפעל הכימיקלים "מכתשים" בבאר שבע מממן את הפרויקט של החברה להגנת הטבע לחינוך סביבתי בבתי ספר בבאר שבע, בעלות של כ-400 אלף שקל לשנה.

 

"נגב בר קיימא": המפעלים המזהמים ביותר בנגב מממנים את הפרויקטים של עמותת "נגב בר-קיימא": למשל, תרכובות ברום, מכתשים וטבע-טק מימנו עד כה, בהיקף של עשרות אלפי שקלים, קורסים בנושאי איכות סביבה שיזמה העמותה במכללה האקדמית סמי שמעון; מכתשים אגן נתנה 60 אלף שקל למימון פעילויות סביבתיות וקהילתיות בבאר שבע והסביבה.  העמותה גייסה כ600 אלף שקל מהמפעלים לצורך קידום פרויקטים סביבתיים ביישובים בדואיים. העמותה כנציגת תושבי הסביבה חתמה על הסכם עם מפעלי רמת חובב והמשרד לאיכות הסביבה להקמת עיר הבה"דים ליד רמת חובב. לפי הדסה אדן, מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה ומהנדסת מחוז הדרום במשרד הבריאות: "במאזן האינטרסים ברור לחלוטין מהסכם זה, ומהתנאים שהמפעלים השיגו, שמבחינתם ההישג גדול והם לא יצטרכו להשקיע כמעט השקעות נוספות בשדרוג הטיפול בשפכים ובמניעת סילוק מזהמים בעייתיים… לעומת זאת – הציבור והסביבה הפסידו…". בלהה גבעון מנהלת עמותת נגב בר קיימא מדברת לטובת ההסכם ובשבח המפעלים המזהמים: "ההסכם מהווה את ההצלחה הסביבתית הכי גדולה שהייתה במדינת ישראל. הוא הכניס את המפעלים לסדר, קבע להם לוחות זמנים, וסגר איתם את כל התנאים שהם חייבים לעמוד בהם – והם עומדים בהם."… "מצבה של איכות הסביבה בדרום הארץ מעולם לא היה טוב יותר. האחים עופר, נוחי דנקנר ושאר בעלי השליטה במפעלי התעשייה הכימית בנגב הפנימו היטב את חשיבות הסביבה, ואינם חוסכים במאמצים ובהון כדי למזער את הנזקים שהם גורמים לה."… "'מכתשים' היא חלוצה ביחסי תעשייה-סביבה בישראל, בכך שהייתה אחת מהחברות הראשונות שפתחו שעריהן בפני הציבור ופועלות מתוך שקיפות ורצון אמיתי לבניית אמון הדדיופתרונות סביבתיים אמיתיים. היא אינה חוסכת השקעות כספיות בהקמת מתקנים לטיפול מהמתקדמים בעולם". לפי חנוך אילסר מעמותת "אדם, טבע ודין" המנהלת הליכי קובלנה הפלילית נגד המפעל, בגין פליטות חומרים מסוכנים בשנים 1998-2003, "מכתשים הוא אחד המפעלים הכי בעייתיים מבחינת שקיפות ופתיחות כלפי הציבור והרשויות. ההזדמנות בה"א הידיעה שהייתה להם לשתף את הציבור הייתה בהליך הגישור, אבל עד היום לא קיבלנו את כל המידע שביקשנו – מידע שלפיו ניתן לשפוט אם השיפור שנעשה שם אמיתי או שמוכרים לנו לוקשים. התעשיינים שמחו לקבל לידיהם מישהו כמו גבעון, שאם יעשו לו קצת כבוד, הוא לפחות לא ידבר בגנותם."

 

"אדם, טבע ודין": ב-1994 הגישה "עמותת אדם, טבע ודין" תביעה נגד מפעל חיפה כימיקלים בגין זיהום הקישון. ב1996 העמותה חתמה על הסדר פשרה עם המפעל שלפיו המפעל שילם לעמותה קרוב ל-475 אלףדולר כהחזר הוצאות משפט. הקישון לא נוקה והקורבנות לא פוצו. רבים בארגונים סבורים כי מדובר בסכום מופרז, שלמעשה נועד להחזיק את העמותה. איסר-איציק: "זה אכן הציל את העמותה." העמותה קיבלה כסף מחברת אינטל, בזמן שהיא היתה מעורבת במאבק התושבים נגד התרחבות המפעל. פרופ' אלון טל, חוקר סביבתי, ממייסדי אדם טבע ודין ולשעבר מנכ"ל העמותה, התקשר למנכ"ל אינטל לספר לו על המאבק של העמותה באינטל. אלון טל מקבל מימון למחקרים מקרן של ענקית הרכב ג'נרל מוטורס (יצרנית ביואיק, קדילאק, שברולט, GMC, האמר, פונטיאק, סאטורן, דייהו, הולדן, אופל, ווקסהול, סאאב ולאדה). ביום עיון שערכה העמותה בנושא זיהום מדלקים, אחת מנותנות החסות היתה חברת הדלק פז, שלה רקורד בעייתי בתחום זיהום מי תהום. המנכ"לית ציפי איסר-איציק: "בכל הכנסים שלנו משולבים גופים מסחריים כנותני חסות." היא גם הסבירה שזה המצב גם בחו"ל: "אני מדברת עם קולגות בארצות הברית. הם מקבלים כסף גם ממזהמים. הארגונים הסביבתיים בעולם מבינים שיש פוטנציאל גדול מאוד של תרומות שיכולות להגיע מהמגזר העסקי." באופן דומה, אירוע ה-Live Earth בכיכר רבין שהוביל ערוץ 10 מומן בין השאר על ידי חברת הדלק דור-אלון. תמר קינן, מנכ"לית "תחבורה היום ומחר" (ארגון שמקדם מעבר לתחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי): "יש פה משהו שהוא ממש פגום בהגדרה. אם המהות של גורם מסוים היא לעשות את ההפך מהנושא המדובר, זה מאוד בעייתי."

 

"תחבורה היום ומחר" ו"מלר"ז – המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר": תמר קינן פנתה ב2007 לקרן הזו של ג'נרל מוטורס בניסיון לבדוק אפשרות לשיתוף פעולה ולקבלת תרומות לפרויקטים של עמותת "תחבורה היום ומחר". ג'נרל מוטורס תמכה בעבר גם במלר"ז – "המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר" – שבין השאר מפעילה ניידת למדידת זיהום אוויר מכלי רכב. מלר"ז מציעים לציבור בדיקות קרינה "על-ידי גוף מקצועי בלתי תלוי", כאשר למעשה הפרויקט ממומן במלואו על-ידי חברות הסלולר, בהשקעה ראשוני של כשש מאות אלף דולר ובתקציב שנתי של כמיליון שקל. כבר ב2006 השיק פורום החברות הסלולריות את המיזם הזה – מוקד שבו אפשר להזמין בדיקת קרינה במחיר של 200 שקל, כשהיתרה מסובסדת על-ידי החברות, אבל היוזמה הזאת נתקלה בקושי מהותי – חלק ניכר מהציבור העדיף שלא להסתמך על החברות הסלולריות לצורך בדיקת הקרינה שהן יוצרות, אז הן פנו למלר"ז כדי לעשות את הפרויקט דרכם. חיליק רוזנבלום מנכ"ל מלר"ז טוען שבודקי הקרינה בפרויקט הם בלתי תלויים: "אני רוצה ניתוק מוחלט, מישהו שפועל רק למען הציבור". אבל מי שמנחה את בודקי הקרינה הוא משה נצר, מהנדס שעובד שנים ארוכות בשביל החברות הסלולריות, ושידוע כמצדד בגישה הממעיטה בהערכת נזקי הקרינה. העובדה הזאת לא צוינה בחומרים שהופצו לתקשורת ולציבור, ושהדגישו כל-כך את העובדה שהפרויקט מובל על-ידי "גוף ציבורי בלתי תלוי". "נצר הוא יושב ראש ועדת מהנדסי האלקטרוניקה לנושא הקרינה", מסביר רוזנבלום, "היה לנו חשוב לקבל את הגיבוי המקצועי שלו." ליאור ורונה, מנכ"ל פורום החברות הסלולריות, טען שלחברות הסלולאריות לא היה קשר לבחירתו של נצר, ושההחלטה לבחור דווקא במומחה העובד בעבורן ומצדד בגישתן, לדבריו, מקרית לחלוטין.   העלונים של מלר"ז לגבי הבדיקות "הבלתי תלויות" חולקו לציבור בכנס של "הפורום לסלולריות שפויה", ארגון מטעם הקרן החדשה לישראל, המקבלת מימון מסלקום וחברות אחרות מתעשיית התקשורת הסלולרית.