מנהל המזון והתרופות (FDA)

• חלק גדול מתקציב המנהל מגיע מהתעשייה שעליה הוא אמור לפקח: חברות התרופות משלמות אגרה של 300 אלף דולר לשם זירוז תהליכי אישור של התרופות: כסף תמורת העלמת עין – אישור מזורזים מאפשרים גם לתרופות מסוכנות להכנס לשוק.

• למחצית מהמומחים במנהל עניין כלכלי ישיר בתרופה או בנושא שבודקים. ניגוד האינטרסים כוללים בעלות על מניות, קבלת דמי יעוץ ומענקים כספיים מחברות התרופות.

ארגון הבריאות העולמי

בכירים ומשרדים בארגון הבריאות העולמי עובדים עבור התעשיות. למשל, פרויקט EMF של ארגון הבריאות העולמי, שתפקידו להגדיר את השפעת החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, מקבל מימון גם מתעשיית הסלולר, ומייקל רפצ'ולי, הממונה על תחום הקרינה האלקטרומגנטית, מועסק כיועץ וחוקר על-ידי החברות הסלולריות.

המוסדות הלאומיים לבריאות (NIH)

לפי ד"ר קולין קמפבל, המוסדות הלאומיים לבריאות (NIH) מקדישים רק חלק זעום מתקציבם למניעת מחלות, ומתוך זה סכום זעיר בלבד למניעת מחלות באמצעות תזונה: במקום למנוע מחלות, הכסף הולך לפיתוח תרופות, תוספים ועזרים מכאניים, וגופים מסחריים פרטיים משתמשים במחקרים אלה כבסיס לפיתוחים גורפי רווחים.

וועד לתזונה ולמזון (FNB)

• הוועד לתזונה ולמזון (FNB) של האקדמיה הלאומית למדעים, מפיץ מאז 1943 דו"חות "תזונה נכונה", אשר משפיעים ישירות על תוכניות מזון ציבוריות בארה"ב ובעולם, למשל תכנון התפריט בבתי-הספר.

• פרופ' קולין קמפבל השתתף בFNB, ולהפתעתו היה חבר יחיד ללא קשרים בתעשיות המזון. בשנת 2002 פרסם FNB דו"ח שהמליץ על תזונה הכוללת עד 35% שומן, עד 35% חלבון, ועד 25% סוכר – כלומר ג'אנק פוד. קמפבל בירר כיצד התקבלה המלצה כזו, ומצא שחלק מחברי הFNB לא ידעו על מה הם חתומים, ושרבים אחרים מחברי הוועד, ובכלל זה היו"ר, עובדים עבור תעשיות המזון והתרופות.
  קמפבל: "כל המערכת שמפתחת מידע תזונתי לציבור […] נמצאת תחת פלישה ומינויים מטעם מקורות בתעשייה, שיש להם אינטרסים ומשאבים לעשות זאת. הם מנהלים את ההצגה. הם קונים כמה אנשי אקדמיה בינוניים שהשיגו עמדות וכוח ושמפעילים השפעה ניכרת, הן בתוך האקדמיה והן בממשלה."

המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם)

תפקיד המלמ"ב מוגדר כ"להציג לקובעי המדיניות במשרד הבריאות מידע מעודכן בתחומי הבריאות השונים על מנת שישמש אותם בקבלת החלטות". כשהמדינה רוצה לדעת אם גורם סביבתי כלשהו גורם למגפת תחלואה, בדרך כלל היא פונה לפני הכול ליו"ר המלב"ם, המגדיר את עצמו כיועץ מטעם המדינה בתחום בריאות הציבור".

יו"ר המלב"ם, פרופ' מנפרד גרין, עובד כיועץ עבור "כימיקלים לישראל" שבבעלות האחים עופר.

כראש המלב"ם הוא קובע את עמדת המדינה גם בעניין הזיהום בקישון – ומייצג בתשלום את מפעל "דשנים וחומרים כימיים" של "כימיקלים לישראל" בתביעת הדייגים שנפגעו מהזיהום בקישון.

גרין עמד בראש הוועדה לבחינת המחקר שהזמין משרד הבריאות בעניין מפעלי רמת חובב, שאחד המזהמים ביותר ביניהם הוא מפעל "תרכובות ברום" של "כימיקלים לישראל". הוא הסתיר את התוצאות השליליות של המחקר, ולא פעל נגד המפעלים. גם מומחים אחרים במשרד הבריאות מעניקים חוות דעת בתשלום מטעם מפעלים שבבעלותם של האחים עופר.

המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות והוועדה לקביעת תקנים לצלילה בקישון

הטוקסיקולוג פרופ' יונה אמיתי הוא מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, שאחראית על המעקב אחר שכיחות מומים מולדים – גם הוא מספק חוות דעת בתשלום לתרכובות ברום, מפעל מזהם מרכזי ברמת חובב (הדוח של משרד הבריאות מצא עליה משמעותית במספר המומים המולדים באיזור).

יונה אמיתי הוא גם יו"ר הוועדה לקביעת תקנים לצלילה בקישון – וגם הוא מעניק חוות דעת בתשלום מטעם מפעל "דשנים וחומרים כימיים", בתביעת הדייגים.

"הוועדה הרפואית העליונה לאבק מזיק" במשרד הבריאות

"הוועדה הרפואית העליונה לאבק מזיק" היא הגוף המכריע בכל הסוגיות הנוגעות לאסבסט והקובע אילו סוגי מחלות יוכרו ככאלה הנגרמות מחשיפה לאסבסט. יו"ר הוועדה הוא פרופ' עמיחי רובין, והוא גם מספק חוות דעת בתשלום מטעם מגדל, חברת הביטוח של מפעל האסבסט "איתנית" – עד לנעילת שעריו לפני כעשור, המפעל ריכז את עיקר הפעילות בישראל של מוצרי בנייה המכילים אסבסט. המפעל ומגדל נתבעו בשנים האחרונות על-ידי עשרות עובדים שחלו בסרטן, ומאחר שהמחלות הנובעות מהחשיפה לאסבסט מתפרצות לעתים באיחור רב, ממשיכות התביעות להיערם גם שנים לאחר סגירתו.

הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגניים וטרטוגניים", "המועצה הלאומית לבריאות העובד" ו"הוועדה לנושא הקרינה הבלתי מייננת" (סלולרית) של משרד הביטחון

פרופ' יוסי ריבק חבר "הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגניים וטרטוגניים" (עד לא מזמן יו"ר הוועדה) – ובמקביל עובד כיועץ ודובר עבור חברות גדולות כמו חברת חשמל, בזק, ומפעל "דשנים וחומרים כימיים" שבבעלות האחים עופר, חברת "טבע-טק" של "טבע" המזהמת את רמת חובב, ועובד כיועץ גם עבור מועצת רמת חובב עצמה . מלבדו חברים בוועדה גורמים נוספים, שעובדים בעבור מפעלים העוסקים בחומרים המסוכנים שבהם דנה הוועדה: פרופ' חנוך סלור, שהעניק חוות דעת למפעלי "גדות" של יצחק תשובה בקישון, וכן פרופ' אמיתי.

במקביל, ריבק הוא גם יו"ר "המועצה הלאומית לבריאות העובד". רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, ד"ר מיכה ברחנא, איתר לפני מספר שנים עודף תחלואה בסרטן באזור מפרץ חיפה בשיעור 23%-21% מעל הממוצע. לדעתו, הגורם הסביר ביותר לכך הוא החשיפה המוגברת של עובדי המפעלים לחומרים מסרטנים, אולם כדי לבדוק זאת יש לדעת מי עבד שם לאורך השנים – מידע שהמפעלים מסרבים לחשוף. מהמועצה הלאומית לבריאות העובד ניתן היה לצפות להפעלת לחץ בעניין, אבל ריבק, כזכור, מייעץ לאחד המפעלים באזור ("דשנים וחומרים כימיים"). ריבק טען שהוא לא "מכור" של אף אחד, ושלראיה הוא מעניק גם חוות דעת לעובדים. לבקשת גלובס לספק דוגמאות קונקרטיות, ריבק סירב.

כששאלו את ראשי משרד הבריאות "מדוע מונה דווקא ריבק לתפקיד?" הם סרבו לפרט, מעבר לכך ש"הרכב המועצה הוסכם בין משרדי הבריאות והתמ"ת".

ריבק הוא גם חבר ב"וועדה לנושא הקרינה הבלתי מייננת" (סלולרית) של משרד הביטחון ובמקביל עובד עבור החברות הסלולריות, ומייצג אותן בתקשורת ובכנסת.

"אם יגבילו טוטאלית כל פעילות אחרת, אף אחד לא יעבוד במשרד הבריאות. המשכורת הבסיסית היא סוג ז', שני גרושים וחצי. זו כמעט עבודה התנדבותית". (יוסי ריבק)

"הוועדה לאנרגיה אטומית" ו"המרכז הארצי לבטיחות קרינה"

במרכז למחקר גרעיני שורק, המשתייך לוועדה לאנרגיה אטומית, פועל "המרכז הארצי לבטיחות קרינה". מומחי המרכז מוזמנים לכל דיון בנושא הקרינה הסלולרית והשפעותיה הפוטנציאליות על הבריאות, ומשרדי הממשלה מסתמכים רבות על קביעותיהם. בחוברת מידע לציבור, שפורסמה ב-2002, קובע המרכז כי נראה שהשימוש בטלפונים סלולריים "אינו כרוך בנזק כלשהו", ומשיב לשאלה אם הם גורמים לסרטן בקביעה ש"נראה שלא".

בשנים האחרונות המרכז קיבל כסף רב מהחברות הסלולריות לשם ביצוע בדיקות קרינה של אנטנות – השירות מוצע גם על-ידי גורמים פרטיים, אבל בחברות הסלולריות החליטו להזמין את השירות גם ממרכז המחקר הממשלתי.

לאחרונה הוחלט להפסיק את הספקת שירותי הרישוי בתשלום לחברות הסלולריות, אבל החברות הסלולריות ממשיכות להעביר כסף למרכז ולמומחים שלו תמורת שירותים אחרים, כמו מתן הרצאות.

 מקורות:

• "תקווה או תעתוע", ספרם של ד"ר ריצ'רד א.דאיו, רופא פנימי ופרופ' לרפואה באוניברסיטת וושינגטון, וד"ר דונלד ל. פטריק, חוקר ידוע ופרופ' לשירותי בריאות באוניברסיטת וושינגטון
• "מחקר סין", ד"ר קולין קמפבל, פרופסור אמריטוס לביוכימיה תזונתית באוניברסיטת קורנל
• "בעל המאה של בעל הדעה – תחקיר", איתי רום, גלובס, 18.4.07