הפלרה

Share on Google+Pin on PinterestTweet about this on TwitterShare on Facebook

למה באמת "מפלירים" ומי מרוויח מזה?

 

אין "הפלרה"(הפסולת של מפעלי הכימיקלים מוגדרת על ידי משרד הבריאות כרעילה ומסוכנת) יש "הפלרה"(הפסולת של מפעלי הכימיקלים מוגדרת על ידי משרד הבריאות כתרופה נגד עששת)
מפעלי הכימיקלים מוציאים מיליוני דולרים על היפטרות מהפסולת מפעלי הכימיקלים מוכרים את הפסולת למדינה במיליוני דולרים
הפסולת מוטמנת באתרי פסולת מיוחדים הפסולת מוטמנת ישירות במי השתיה של התושבים, מצטברת בהם ובגוף, ומזיקה הרבה יותר
מוגשות תביעות וקנסות כנגד מפעלי הכימיקלים קשה מאוד לתבוע את המפעלים המזהמים בגלל שהפסולת מוכרת כתרופה, ובגלל שקשה להוכיח שהפגיעה נגרמת מפליטות המפעלים ולא מהפסולת שמוכנסת למים
משרד הבריאות נדרש לממן טיפולי שיניים לנזקקים משרד הבריאות מציג את ה"הפלרה" כטיפול שיניים וכך מתחמק מהכנסת טיפולי השיניים לסל הבריאות

 

נראה שהמזהמים עמדו מאחורי חיקוק חוק ה"הפלרה": משרד האוצר קידם את ההפרטה של "כימיקלים לישראל" במחיר מגוחך ואת חובת ה"הפלרה" (שמספקת ל"כימיקלים לישראל" הגנה משפטית מפני תביעות על זיהום). באותו זמן שר האוצר היה יעקב נאמן (כיום שר המשפטים), שמשרד עורכי הדין שלו "הרצוג, נאמן ופוקס", המתמחה ב"רגולציה וניהול סיכונים סביבתיים עבור גורמים תעשייתיים", ייצג את רוכשי "כימיקלים לישראל":

ב98' משרד האוצר מכר את גרעין השליטה בכימיקלים לישראל למשפחת אייזנברג (שמיד מכרה את החברה למשפחת עופר, במסגרת מכירת "החברה לישראל" למשפחת עופר, שהחלה ב1998, בתקופת הפרטת "כימיקלים לישראל" ויוזמת "ההפלרה") לפי הערכת שווי של 4 מיליארד ₪. לאחר מכן הוערך שווי החברה ב90 מיליארד שקל. את המדינה ייצג שר האוצר עו"ד יעקב נאמן.

את אייזנברג ייצג משרד עורכי הדין "הרצוג, פוקס, נאמן ושות'"  שייסד יעקב נאמן, ושותפים נוספים במשרד היו נשיא המדינה לשעבר חיים הרצוג ז"ל, ובנו יצחק הרצוג, שלפי מבקר המדינה, באותם חודשים עמד מאחורי גיוס התרומות הלא חוקיות למפלגת העבודה ("פרשת העמותות").

יעקב נאמן הוא כיום שר המשפטים  והרצוג הוא כיום שר הרווחה והשירותים החברתיים. "ב-30 במארס השנה הושבעה ממשלתו של בנימין נתניהו. אחרי השבעתו של נתניהו לראש ממשלה עלו לדוכן כל השרים, אחד אחד, והצהירו גם הם אמונים. כשעלו לדוכן שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק (בוז'י) הרצוג, ומיד אחריו שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, קם השר רוני בר-און וצעק "איפה פוקס?"" (מתוך כתבה על מותו של פוקס, 10.5.2009)

המשרד של עו"ד יעקב נאמן, משרד עורכי הדין הגדול בישראל, מעיד על עצמו כי: "צוות המומחים בתחום איכות הסביבה מלווה גורמים מסחריים, תעשייתיים ופיננסיים מובילים במגוון נושאים הנוגעים לרגולציה וניהול סיכונים סביבתיים, כמו גם היבטים סביבתיים של עסקאות מסחריות ופרויקטים לפיתוח תשתיות."

החברה לישראל בע"מ היא חברת ההחזקות הגדולה ביותר בישראל הפועלת בתחומים רבים, ובהם תחומי האנרגיה, הכימיקלים, הספנות ועוד שבבעלות משפחת עופר, הקבוצה הכלכלית העשירה והמקושרת ביותר בישראל ואחת המשפחות העשירות בעולם. "כימיקלים לישראל" מהווה כ85% משווי "החברה לישראל". כמחצית מהכנסות כימיקלים לישראל הן מייצור דשניםבמפעלי "רותם אמפרט דשנים נגב", שהינה החברה החמישית בגודלה בעולם בתחום הדשנים. זו גם החברה המזהמת ביותר בישראלכמחצית מסך הזיהום החלקיקי בישראל מגיע מחברה זו.

חוק ה"הפלרה" הוא החוק המחייב את ספקי המים להכניס למי השתיה של תושבי ישראל את החומרים הרעילים (כגון ארסן, כספית, עופרת, חומצה פלואורסיליצית, ניקל…) שבגין הפצה שלהם בסביבה נתבעו ונקנסו עד אז "כימיקלים לישראל" וחברות מזהמות נוספות, וכך לספק הגנה משפטית לחברות המזהמות ובעיקר ל"כימיקלים לישראל". הגנה משפטית זו נובעת מכך שכאשר החומרים המזהמים הגורמים לתחלואה נמצאים במי השתיה של כל תושבי ישראל, קשה לתושבים להוכיח שהתחלואה שנגרמת להם היא מהמפעלים המזהמים. כמו כן למעשה נעשית לגיטימציה של חומרים אלו ע"י משרד הבריאות המגדיר את הכנסתם למים כטיפול רפואי.

לאחרונה פורסם בעברית הספר "הונאת הפלואוריד" מאת העיתונאי האמריקאי כריס ברייסון, שחקר במשך 10 שנים את יוזמת ה"הפלרה". בספרו מביא ברייסון ריאיות לכך שמאחורי יוזמת ה"הפלרה" עמדו ראשי התעשיות המזהמות בארצות הברית, שעמדו בפני תביעות רבות. הם שילמו למדענים כדי שיטענו שהפלואוריד (החומר המזהם שהיו לגביו הכי הרבה תביעות) איננו מזיק אלא מועיל לבריאות, הפעילו לחץ על הפוליטיקאים להפליר, והשתמשו בכך כדי לצאת זכאים בבית המשפט. אנשי משרד הבריאות המקדמים את ה"הפלרה" בישראל מתבססים על טענות אותם פוליטיקאים ומומחים-מטעם התעשיה.

ההחלטה על חובת ה"הפלרה" התקבלה באותה שנה בה הופרטה חברת "כימיקלים לישראל", ב2.11.98, בישיבת ועדת העבודה והרווחה. מקריאת פרוטוקול הישיבה נראה ששני אנשים היו מעורבים בקידום חובת ה"הפלרה" בועדה:

  1. אודי ניסן, נציג שר האוצר, מומחה למנהל עסקים בתחום רגולציית מים, שלאחר מכן מונה למנהל רשות החברות הממשלתיות ופעל להפרטת חברות ממשלתיות לידי האחים עופר ואחרים;

"לגבי ההפלרה, אני חושב שנעשה כאן תהליך מאד מסודר. זה לקח שנתיים, אבל נעשתה בדיקה של עלות תועלת: כמה זה עולה, מה התועלת מבחינת הפחתת עששת ותועלות נוספות שהוצגו, והוכח מעבר לכל ספק שזה כדאי למשק כדאיות ברורה ומובהקת." (נציג שר האוצר אודי ניסן, מודה של"הפלרה" יש תועלות נוספות מעבר לנושא העששת – עליו מדבר משרד הבריאות, בדיון של הועדה שהחליטה על ההפלרה.)

  1. וגבי ברבש, מנכ"ל משרד הבריאות, שלאחר מכן קיבל לשליטתו, כמנכ"ל ביה"ח איכילוב, מסמי עופר, הבעלים של "כימיקלים לישראל", את מה שכינה "התרומה הגדולה ביותר של אדם פרטי למערכת הבריאות", 40 מיליון דולר.

"בשעה טובה. שתדע לך, חבר הכנסת מקסים לוי, זו החלטה היסטורית במדינת ישראל. במשך עשר שנים ניסו לעשות את זה, זו ממש החלטה היסטורית." (מנכ"ל משרד הבריאות, גבי ברבש, מברך על ההחלטה לחייב "הפלרה" בסוף הדיון של הועדה שהחליטה על ההפלרה)

למה זו "החלטה היסטורית"? על אילו "תועלות למשק" מדבר נציג האוצר? רמז לתשובה נמצא בדיווחים מהתקופה האחרונה על הירידות בבורסה הישראלית שנבעו מהירידות בעסקי הדשנים של כימיקלים לישראל, ועל כך שהמחזור של כי"ל והחברה לישראל היווה כשליש מכלל מחזור המסחר בבבורסה הישראלית. כימיקלים לישראל היא החברה הסחירה ביותר בבורסה הישראליתומהווה שחקנית עיקריות גם בבורסה העולמית. בימים אלה, בזמן שמידע זה מופץ בהרחבה באינטרנט בישראל, מדווחות ירידות בבורסה הישראלית בגלל ירידת ערך כימיקלים לישראל עקב צפי שלילי לשוק הדשנים הכימיים.

חודש לאחר "ההחלטה ההיסטורית" הזו של הועדה, ב3.12.98, הוסיף שר הבריאות יהושע מצא ל"תקנות בריאות העם" את חובת ה"הפלרה", ו15 יום לאחר מכן, ב18.12.98, נאמן פרש מתפקידו כשר האוצר  וחזר למשרד עורכי הדין שלו.

חודש לאחר מכן, באמצע ינואר 99', רכשה משפחת עופר את "החברה לישראל" (חברת האם של "כימיקלים לישראל") מידי משפחת אייזנברג ב330 מיליון דולר, בעיסקה שקיבלה ממשרד האוצר פתור ממס. בראש "החברה לישראל", חברת האם של "כימיקלים לישראל", עמד אז יוסי רוזן.

באותו זמן מונה חשב כללי חדש למשרד האוצר: ניר גלעד. משרד עורכי הדין "הרצוג, נאמן ופוקס", משרד עורכי הדין הגדול במדינה, המשיך לייצג את "החברה לישראל" של האחים עופר, למשל בעסקת הפרטת בז"ן לידיהם – עסקה שמבקר המדינה ביקר בחריפות. ניר גלעד הגיע להסכם עם נציגי בז"ן, לפיו החברה תזכה להחזיק בבתי הזיקוק לעוד 50 שנה תמורת דמי שימוש מזעריים, ללא שבוצעה הערכת שווי עדכנית של הנכסים. לאחר הפרטת בז"ן, ניר גלעד, שניסח עם החברה לישראל של משפחת עופר הסכם שנוי במחלוקת עם המדינה שהניב לה חצי מיליארד שקל, מונה למנכ"ל החברה במקום יוסי רוזן… רוזן יתמנה לתפקיד יו"ר חברת בז"ן.

ה"הפלרה" משמשת לא רק הגנה משפטית עבור הזיהום הנרחב של התעשיות, אלא גם פתרון נוח לבעיית הפסולת של מפעלי "רותם אמפרט": ב2002 הוגשה תביעה כנגד רותם אמפרט בגין זיהום סביבתי – השפכים הרעילים שזלגו מבריכות אידוי השפכים, הסמוכות למלונות ים המלח. רותם אמפרט נדרשו להרחיב את בריכות אידוי השפכים, דבר הכרוך בעלויות רבות. כימיקלים לישראל טענה כי לפי הסכם ההפרטה של כימיקלים לישראל, המדינה התחייבה לשאת בכל עלות הנזקים הסביבתיים. אנשי כימיקלים לישראל הסבירו לבית המשפט: "אי אפשר גם להקים מערכת טיפול בשפכים חדשה לגמרי ותוך כך לאטום בריכות אידוי קיימות. זה בלתי אפשרי לא רק משום שמדובר בהשקעות ענק ששום מפעל אינו יכול לעמוד בהן כהוצאה חד פעמית, אלא משום ששינוי מיידי כזה מחייב סגירת המפעל לחודשים אחדים עד להתקנת המערכות החדשות. עצירה כזו של מפעל חי, העובד, מייצר ומייצא תביא מיד לאובדן שווקים ולסגירתו ללא דרך חזרה… בשנת 1998 נעשה שינוי מהותי בכל נושא הטיפול בשפכי מפעל רותם. בעקבות העמדה החדשה של המשרד והנחיותיו מתחילת אותה שנה, הופסקה הרחבת בריכות האידוי ובמקומה הושם דגש על פיתוח טכנולוגיות של צמצום שפכים במקור. צמצום זה נעשה בעיקר על ידי מיחזור שפכים בין מתקנים ובין מפעלים אחרים, שימוש בשפכים כחומרי גלם וניטרול שפכים חומציים."

כך, משרד עורכי הדין של יעקב נאמן פתר עבור "כימיקלים לישראל" את בעיית "הסיכונים הסביבתיים", ו"רותם אמפרט" קיבלה ב2001, השנה שבה נכנסה לתוקף חובת ה"הפלרה", את פרס מגן השר לאיכות הסביבה, עבור הצלחתה בפיתרון בעית השפכים.

ב2002 הוגש בג"ץ נגד החלטת שר הבריאות יהושע מצא לחייב את ה"הפלרה". יו"ר חבר השופטים שמונה היה אליהו מצא, בן דודו של יהושע מצא, והוא לא מצא בעיה בהתנהלות בן דודו…

כתבים הכינו כתבות תחקיר בנושא אולם הן לא שודרו, בהחלטת מנהלי החדשות בערוץ הממשלתי, מנהלי חדשות ערוץ 2 שבבעלות משפחת עופר, ומנהל חדשות ערוץ 10, גלעד עדין, שאביואבנר עדין מונה מטעם משרד הבריאות ליו"ר ועדת עדין – הועדה לעדכון תקנות מי השתיה. למרות התעקשותו של אבנר עדין, ועדת עדין החליטה להמליץ להפסיק את חיוב ה"הפלרה". משרד הבריאות קיבל את כל המלצות ועדת עדין – מלבד המלצה זו. גם ועדת הבריאות של הכנסת החליטה שלא להפליר בישובים נוספים. משרד הבריאות הורה ל"מקורות" להתעלם מהחלטה זו ולהמשיך "להפליר".

בהקדמה לספר "הונאת הפלואוריד" בעברית, שנועדה להציג את המצב בישראל, אשר נכתבה על ידי הפעילים ה"ירוקים" שמציגים עצמם בספר ובכלי התקשורת כמנהלי המאבק ב"הפלרה", אין שום אזכור לסיבה האמיתית ל"הפלרה" – האינטרס של התעשיות המזהמות. אותם "נציגי המאבק ב"הפלרה" מסתירים ומכחישים את הסיבה ל"הפלרה", ותוקפים רק את ספקי המים הציבוריים ואת משרד הבריאות. המדינה והתעשיות המזהמות עושות שימוש בתלונות נגד ספקי המים הציבוריים, ובמחסור במים, כדי לקדם את הפרטת שירותי אספת המים, בין השאר לידי האחים עופר (בעלי חברת אספקת המים המותפלים הגדולה בארץ, "הנדסת התפלה") ומזהמים נוספים. הניסיון במדינות אחרות הראה שהפרטת המים מביאה לירידה בשקיפות ועליה בזיהום המים, במחירי המים ובניתוקי מים לשכבות החלשות.

"'במרבית המדינות והערים בהן הופרטו משקי המים, חלה הרעה באיכות המים ובתחזוקת מפעלי המים – ומחירי המים לצרכן עלו. יתר על כן, משלמי המסים במדינות אלה נדרשו, באמצעות ממשלותיהן, לערוב לרווחיות של החברות הפרטיות שרכשו את מפעלי המים ואת חברות המים הציבוריות והממשלתיות… הדוברים אמרו כי הטענה לפיה המכרזים הבינלאומיים לניהול משקי מים יוצרים תחרות המביאה למחירים נמוכים, לא הוכחה במציאות. אחת הסיבות לכך היא השליטה של ענקים בינלאומיים על תעשיית המים וניהול משקי מים…' אין להתעלם מהעובדה שבמדינה קטנה כמו ישראל, שפתיחת השוק לתחרות חופשית בענפים בהם נדרשות השקעות גדולות, עלולה להוביל להשתלטות מונופוליסטית עליהם. לאחרונה עלו חששות כאלו לגבי ענף ההתפלה וזאת מאחר וקיימת אפשרות סבירה כי קבוצת ‎D.I.V, המורכבת מהחברות דנקנר אלדן השקעות, הנדסת התפלה וחברת המים הבינלאומית ויונדי, שזכתה במכרז ההתפלה הראשון באשקלון, תזכה במסה קריטית של מכרזי התפלה וכתוצאה מכך קבוצות אחרות יימנעו מלהגיש הצעות במכרזי ההתפלה עתידיים." (מצוטט מדוח ועדה פרלמנטרית בנושא משק המים)

מאבקים של תושבים ורופאים הצליחו להפסיק יוזמות "הפלרה" והפרטה של המים במרבית העולם, וכיום חובת ה"הפלרה" קיימת רק באירלנד ובישראל.

בעקבות הקמפיין של קבוצת משנים (הפצת מידע זה באינטרנט וברחוב) הודיעה "כימיקלים לישראל" שתפסיק למכור את הפסולת שלה למדינה, והועלתה השערה שהמדינה הודיעה שתייבא את הפסולת ממדינות אחרות, וכך ימשך הכסת"ח המשפטי לחברות המזהמות: ללא קשר למקור החומרים, בארץ או בחו"ל, אם החומרים המזהמים נמצאים במים בכל הארץ, קשה להוכיח שהמחלות נגרמות בגלל המפעלים.

בגלל קומבינות משפטיות כאלה של המזהמים, יש עליה בכמות החומרים המסרטנים בסביבה, ובמקביל עליה בתחלואה ובתמותה מסרטן: 1 מכל 2.5 ילדים שנולדים היום יחלה בסרטן.

 

איך המזהמים קונים את מקבלי ההחלטות? – חלוקת ג'ובים

 

image018גבי ברבש, שקידם את ה"הפלרה" בועדה שבה התקבלה ההחלטה, כמנכ"ל משרד הבריאות, נראה כאן יחד עם סמי עופר, ביבי נתניהו (כיום ראש הממשלה ושר הבריאות), שרה נתניהו ורפי גינת, כשקיבל לשליטתו, כמנכ"ל ביה"ח איכילוב, מסמי עופר, הבעלים של "כימיקלים לישראל", את מה שכינה "התרומה הגדולה ביותר של אדם פרטי למערכת הבריאות", 40 מיליון דולר.

 

 

image014עו"ד יעקב נאמן היה שר האוצר ב98' כשמשרד האוצר מכר את גרעין השליטה בכימיקלים לישראל לפי הערכת שווי של 4 מיליארד ₪. לאחר מכן הוערך שווי החברה ב90 מיליארד שקל. את רוכשי כימיקלים לישראל ייצג משרד עורכי הדין "הרצוג, פוקס, נאמן ושות'" שייסד יעקב נאמן, המתמחה ב"ניהול סיכונים סביבתיים". מספר ימים לאחר סיום ההפרטה ויוזמת ה"הפלרה" נאמן פרש מתפקידו כשר האוצר וחזר למשרדו והמשיך לייצג את כימיקלים לישראל מול המדינה. יעקב נאמן הוא כיום שר המשפטים.

 

image016יצחק "בוג'י" הרצוג היה שותף של נאמן במשרד עורכי הדין "הרצוג, פוקס, נאמן ושות'" שייצג את רוכשי "כימיקלים לישראל" בהפרטה ובעסקאות שונות. לפי מבקר המדינה, באותם חודשים עמד יצחק הרצוג מאחורי גיוס התרומות הלא חוקיות למפלגת העבודה ("פרשת העמותות"). יצחק הרצוג הוא כיום שר הרווחה והשירותים החברתיים.

 

 

image026נחמה רונן: היתה מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה בזמן ההחלטה על ה"הפלרה", מונתה לדירקטורית בבז"ן.

 

 

 

image027אברהם (בייגה) שוחט היה שר אוצר בשנים 92-96, בהם התנהל בהדרגה הליך הפרטת "כימיקלים לישראל", ושר אוצר ושר התשתיות הלאומיות בשנים 99-01, ולאחר מכן מונה לדירקטור ב"כימיקלים לישראל" ובבנק מזרחי טפחות שבבעלות האחים עופר, ובחברת הדלק דור-אלון.

 

 

image029עו"ד אלי גולדשמידט, שהיה יו"ר ועדת הכספים, ובזמן ההפרטה של כי"ל, ה"הפלרה" ו"פרשת העמותות" (התרומות הלא חוקיות) של ברק והרצוג היה יו"ר ועדת הכלכלה ויו"ר מפלגת העבודה, עובד כיום כסמנכ"ל תקשורת ורגולציה בכימיקלים לישראל .

 

 

image028משה שחל, שהיה בין השאר שר האנרגיה, התקשורת והמשטרה, הוא כיום עורך הדין של החברה לישראל ויועץ אישי של משפחת עופר. בזמן הפרטת כימיקלים לישראל וה"הפלרה" הוא היה חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט ובוועדה לענייני ביקורת המדינה.

 

 

image008עו"ד טלי ירון-אלדר, שהיתה נציבת מס הכנסה ומיסוי מקרקעין (02-04), ובזמן הפרטת כי"ל וההפלרה היתה יועצת משפטית באגף המכס והמע"מ (98-02) וסגנית היועץ המשפטי ואחראית על החקיקה במס הכנסה (88-98), מונתה לדירקטורית ב"טאוור סמיקונדקטור" שבבעלות האחים עופר, ושותפה במשרד עורכי הדין של דוד תדמור שמייצגים את החברה לישראל.

 

image002דוד תדמור, שבזמן הפרטת כי"ל וה"הפלרה" היה הממונה על ההגבלים העסקיים, עבר לאחר מכן לעבוד עבור משרד עורכי הדין של רם כספי, עורך הדין של החברה לישראל, שלמשל ייצג את החברה לישראל בהפרטה השנויה במחלוקת של צי"ם, וממשיך לייצג את החברה לישראל גם כיום.

 

 

image012image011דוד אפרתי ואלון גלילי, ממשרד עורכי הדין אפרתי-גלילי, שהיה מעורב בתיקון לחוק החברות הממשלתיות בנושא ההפרטה, ייצג הן את המדינה והן את כימיקלים לישראל בתהליך ההפרטה.בימים אלה מופרטות תשתיות המים בישראל. משרד עורכי הדין אפרתי-גלילי, המייצג את כימיקלים לישראל, מתמחה גם בנושא הפרט משק המים. כשיופרטו תשתיות המים והמים יסופקו על ידי מונופולים פרטיים, תרד השקיפות ויכולתנו להאבק על איכות המים, ותגדל יכולתם של מפעלי הכימיקלים להיפטר מהפסולת שלהם במי השתיה שלנו.

 

image003שוקי אורן: כיום החשב הכללי. לפני כן היה (2002-2007) היה מנכ"ל בנק לאומי בשוויץ. בנק לאומי מחזיק בבעלות 18% מ"החברה לישראל" (חברת האם של "כימיקלים לישראל").

 

 

image020ירום אריאב, כיום מנכ"ל משרד האוצר, 1984-1993 – תפקידים בכירים במשרד האוצר: סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ראש צוות באגף התקציבים, משרד האוצר, וכלכלן בכיר באגף לתכנון במשרד האנרגיה, 1993-2006: בכיר בחברות הדשנים של כימיקלים לישראל בארץ ובחו"ל: מנכ"ל כי"ל דשנים אירופה, סמנכ"ל בכיר לשיווק בכי"ל דשנים, סמנכ"ל שיווק ברותם אמפרטנגב.

 

image030שי טלמון, שהיה החשב הכללי בסוף 98, בזמן ההפרטה של כי"ל ויוזמת חובת ה"הפלרה", מנהל היום את חברת כלל של IDB (דנקנר), שגם היא בעסקי התפלת מים.

 

 

image019ניר גלעד: היה החשב הכללי במשרד האוצר  (99-03), ניהל את המו"מ על הפרטת בז"ן וניסח עם החברה לישראל של משפחת עופר הסכם שנוי במחלוקת עם המדינה שהניב לחברה לישראל חצי מיליארד שקל, מונה לאחר הפרטת בז"ן למנכ"ל החברה לישראל.

 

 

image023אוהד מראני: מנכ”ל משרד האוצר (01-03); הממונה על התקציבים במשרד האוצר (00-01); הוביל את פיצול והפרטת בתי הזיקוק ועם העברת השליטה בבז"ן ל"כימיקלים לישראל", הוא מונה ליו"ר בתי הזיקוק. הוא כיום יו"ר חברת הגז הממשלתית, נתיבי הגז הטבעי.

 

 

image024חגי מילר: היה סגן בכיר לחשב הכללי (ניר גלעד) במשרד האוצר, היה אחראי על משרד התשתיות ואיכות הסביבה ויו"ר ועדת המכרזים להקמת מתקני ההתפלה בחדרה ולהקמת תחנת הכוח במישור רותם שבהם זכו האחים עופר. לאחר מכן מונה לסמנכ"ל בחברת האנרגיה הירוקה ICG של קבוצת עופר.

 

רן קרול ששימש בעבר כממונה על התקציבים במשרד האוצר, כמנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית וכמנכ"ל החברה הלאומית לאספקת פחם, שימש כממונה על הרפורמה במשק הדלק והמבנההלאומי של משק הגז הטבעי,  וכיום הוא דירקטור בחברת בז"ן וביצע עבור בז"ן הערכת שווי (נמוכה מזו של המדינה) לקראת ההפרטה של בז"ן, דירקטור בחברת הביטוח מגדל, ובעל משרד פרטי לייעוץ והשקעה בתחומי האנרגיה, המים והתשתית  בשיתוף עם חברת פז, בעל חברות האוטובוסים מטרדן ומטרופולין, בעל מכון לטיהור שפכים תעשיתיים ותחנות כוח

 

דוגמאות למומחים בכירים במשרד הבריאות המועסקים גם בחברות הכימיקלים של משפ' עופר )מתוך הכתבה בעל הדעה של בעל המאה / איתי רום, גלובס, 18.4.07 (:

image001פרופ' מנפרד גרין, יו"ר המרכז הלאומי לבקרת מחלות לשעבר וכיום ראש ביה"ס לבריאות הציבור, אונ' חיפה:  פרופ' מנפרד גרין, ראש המרכז הלאומי לבקרת מחלות, שייעץ בשכר ל"דשניםוחומרים כימיים", שבשליטת האחים עופר, ומעורב בבחינת מחקר על אודות תחלואה ברמת חובב. כראש המלב"ם מנפרד גרין קבע את עמדת המדינה גם בעניין הזיהום בקישון – וייצג בתשלום את מפעל "דשנים וחומרים כימיים" של "כימיקלים לישראל" בתביעת הדייגים שנפגעו מהזיהום בקישון. גרין עמד גם בראש הוועדה לבחינת המחקר שהזמין משרד הבריאות בעניין מפעלי רמת חובב, שאחד המזהמים ביותר ביניהם הוא מפעל "תרכובות ברום" של "כימיקלים לישראל". הוא הסתיר את התוצאות השליליות של המחקר, ולא פעל נגד המפעלים.

 

image007הטוקסיקולוג פרופ' יונה אמיתי הוא מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות שאחראי על המעקב אחר שכיחות מומים מולדים באיזור רמת חובב, והוא גם מספק חוות דעת בתשלום למפעל תרכובות ברום של כימיקלים לישראל, מפעל מזהם מרכזי ברמת חובב. יונה אמיתי הוא גם יו"ר הוועדה לקביעת תקנים לצלילה בקישון – וגם הוא מעניק חוות דעת בתשלום מטעם מפעל "דשנים וחומרים כימיים", בתביעת הדייגים.

 

 

 

image015פרופ' עמיחי רובין הוא יו"ר "הוועדה הרפואית העליונה לאבק מזיק" במשרד הבריאות – הגוף המכריע בכל הסוגיות הנוגעות לאסבסט והקובע אילו סוגי מחלות יוכרו ככאלה הנגרמות מחשיפהלאסבסט. עמיחי רובין גם מספק חוות דעת בתשלום מטעם מגדל, חברת הביטוח של מפעל האסבסט "איתנית" של מיקי פדרמן. עד לנעילת שעריו לפני כעשור ריכז המפעל את עיקר הפעילות בישראל של מוצרי בנייה המכילים אסבסט. המפעל ומגדל נתבעו בשנים האחרונות על-ידי עשרות עובדים שחלו בסרטן, ומאחר שהמחלות הנובעות מהחשיפה לאסבסט מתפרצות לעתים באיחור רב, ממשיכות התביעות להיערם גם שנים לאחר סגירתו.

 

image004פרופ' יוסי ריבק הוא חבר "הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגניים וטרטוגניים" (עד לא מזמן יו"ר הוועדה) – ובמקביל עובד כיועץ ודובר עבור חברות גדולות כמו פורום החברות הסלולאריות, חברת חשמל, בזק, ומפעל "דשנים וחומרים כימיים" שבבעלות האחים עופר, חברת "טבע-טק" של "טבע" המזהמת את רמת חובב, ועובד כיועץ גם עבור מועצת רמת חובב עצמה. מלבדו חברים בוועדה גורמים נוספים, שעובדים בעבור מפעלים העוסקים בחומרים המסוכנים שבהם דנה הוועדה: פרופ' חנוך סלור, שהעניק חוות דעת למפעלי "גדות" של יצחק תשובה בקישון,וכן פרופ' אמיתי. במקביל, ריבק הוא גם יו"ר "המועצה הלאומית לבריאות העובד". רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, ד"ר מיכה ברחנא, איתר לפני מספר שנים עודף תחלואה בסרטן באזור מפרץ חיפה בשיעור 23%-21% מעל הממוצע. לדעתו, הגורם הסביר ביותר לכך הוא החשיפה המוגברת של עובדי המפעלים לחומרים מסרטנים, אולם כדי לבדוק זאת יש לדעת מי עבד שם לאורך השנים – מידע שהמפעלים מסרבים לחשוף. מהמועצה הלאומית לבריאות העובד ניתן היה לצפות להפעלת לחץ בעניין, אבל ריבק, כזכור, מייעץ לאחד המפעלים באזור ("דשנים וחומרים כימיים").. ריבק טען שהוא לא "מכור" של אף אחד, ושלראיה הוא מעניק גם חוות דעת לעובדים. לבקשת גלובס לספק דוגמאות קונקרטיות, ריבק סירב. כששאלו את ראשי משרד הבריאות "מדוע מונה דווקא ריבק לתפקיד?" הם סרבו לפרט, מעבר לכך ש"הרכב המועצה הוסכם בין משרדי הבריאות והתמ"ת." ריבק הוא גם חבר בוועדה של משרד הביטחון לנושא הקרינה הבלתי מייננת (סלולרית) ובמקביל עובד עבור החברות הסלולריות, ומייצג אותן בתקשורת ובכנסת. "אם יגבילו טוטאלית כל פעילות אחרת", אומר מנגד פרופ' יוסי ריבק, המייעץ למפעלים רבים", אף אחד לא יעבוד במשרד הבריאות. המשכורת הבסיסית היא סוג ז', שני גרושים וחצי. זו כמעט עבודה התנדבותית".

 

image033ד"ר שלמה אלמוג, מנהל המעבדה לטוקסיקולוגיה בבית החולים שיבא תל-השומר, יו"ר הוועדה לקביעת ערכי ייחוס סביבתיים למזהמים כימיים באויר, הועסק בתשלום על-ידי כימיקלים לישראל כדי לשנות את ערכי הייחוס הסביבתיים למזהמים של מפעל "תרכובות ברום".  (מתוך הכתבה: "מפעל תרכובות ברום השייך לכי"ל פועל להעלאת התקן לרמת הזיהום המותרת של מתילן כלוריד… המפעל של האחים עופר ביקש הקלה שתאפשר לו לפלוט יותר חומרים רעילים. ממי הזמין המשרד להגנת הסביבה חוות דעת בנושא? מהיועץ של המפעל – ד"ר שלמה אלמוג" / איתי רום, גלובס, 16.11.2008)

לרשימת המומחים המעידים מטעם המפעלים המזהמים בתביעת הקישון

 

שליטה בחוקריםהחתמה על סודיותכתב הסודיות המורחב של כימיקלים לישראל : מתוך הכתבה: "האמת היא שהמומחים נקלעים למצבים מורכבים ביותר. מעבר לקושי הטבעי לתקוףאת מי שמזרים כספים לחשבון הבנק שלך, ניצבים המומחים בפני דילמות אתיות כשמפעלים דורשים מהם לחתום על הסכמי סודיות נוקשים, שעלולים לפגום בחירותם האקדמית וביכולתם להתריע על סכנות לבריאות הציבור. הבעייתיות הזו הביאה אוניברסיטאות אמריקאיות לקבוע כללים שונים, ובין היתר לדרוש מהחברות לזהות בבהירות כל מידע שנחשב מבחינתן לסודי. בארץ המודעות לעניין נמוכה, והסכמי הסודיות גורפים למדי.  נוסח הסכם כזה, שעליו מחתימה כימיקלים לישראל את יועציה, הגיע לידי G. "מידע סודי" מוגדר בו ככל ידע בנוגע לעסקי החברה שיימסר למומחה," "על-פי שיקול דעתה הבלעדי", אלא אם יוכיח שמדובר במידע שהיה קודם ברשותו או ב"נחלת הכלל". הסודיות חלה על כל מפעלי הקונצרן, גם אם המומחה נשכר כיועץ רק לאחד ממפעליו, וההתחייבות לשמירתה "אינה מוגבלת בזמן."  

 

מומלץ:

מצגת של פרופ' פול קונט, מומחה בעל שם עולמי בתחום ההפלרה

רשימת אתרים מומלצים על-ידי International Academy of Oral Medicine & Toxicology    (עם מחקרים מדעיים רבים מאוד שנערכו בנושא ההפלרה)

הפלרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה – מאמר מאת לוטי זילברמן, יועצת לבריאות תעשייתית ומומחית לטוקסיקולוגיה (מאות רבות של מחקרים מדעיים שנערכו ברחבי תבל, הגיעו למסקנה זהה: הוספת פלואור למי השתייה לא זו בלבד שאינה מונעת עששת, אלא אף מסכנת את בריאותו ואיכות חייו של המשתמש. מחקרים אחרים מצאו קשר נסיבתי בין שתיית מים מופלרים להרעלת עופרת, אלצהיימר, סרטן ומומים מולדים אחרים. לאור מימצאים קשים אלה, מפתיעה ובעיקר מדאיגה החלטת משרד הבריאות על הפלרת מי השתייה של מדינת ישראל, החל ממאי 2001.)

 

בעניין טענות מומחי משרד הבריאות בדבר ה"תועלת שב"הפלרה":

בתחילת 1998 החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה להפריט את מכירת יתרת אחזקות המדינה בכימיקלים לישראל.   באותה שנה, 1998, החליט משרד הבריאות לחוקק את חוק ה"הפלרה" (בתקנות בריאות העם)חוק המחייב את כל ספקי המים בישראל לקנות מחברות הדשנים של "כימיקלים לישראל" את הפסולת שלהם ולהיפטר ממנה במי השתיה של התושבים. כלומר,חברת רותם אמפרט מוכרת לנו את הפסולת שלה ואנחנו נפטרים ממנו בשבילה בגוף שלנו: בשתיה, באוכל, במקלחת, בכביסה. ההצדקה ההזויה של אנשי משרד הבריאות ל"הפלרה" היא שיש אנשים עניים שאין להם כסף לקנות משחות שיניים, והפסולת הזו, של המפעל הכי מזהם במדינה, מכילה – בנוסף לכימיקלים רבים שברשימת החומרים המסרטנים וברשימת החומרים המסוכנים, כגון ארסן, כספית, עופרת, ניקל ועוד – גם חומצה פלואורוסיליצית, תרכובת המכילה גם פלואוריד, המצוי גם במשחות השיניים.  מובן מאליו שהטיעון של משרד הבריאות בעניין העששת מגוחך בעליל, ולו בשל העובדה שחלוקת משחות שיניים לעניים ביותר זולה לאין שיעור מהקמת תשתית ענקית של הובלת והטמנת פסולת רעילה בכל מקורות המים ברחבי ארץ. משרד הבריאות טוען שאין מחקרים שמוכיחים שה"הפלרה" מזיקה לבריאות, ובכך מטעה ביודעין את הציבור, שכן נערכו בנושא מחקרים רבים מאוד, על-ידי הגופים הנחשבים ביותר בעולם כגוןאוניברסיטת הרווארד, שמצאו קשר ישיר בין ה"הפלרה" והעליה בתחלואה בסרטן ומחלות אחרות – שלא לדבר על כך שהחומרים שמוכנסים למים ב"הפלרה" נמצאים כבר מזמן ברשימות החומרים המסרטנים והמסוכנים של המשרד להגנת הסביבה. הפלואוריד מוכנס לכמעט כל משחות השיניים, עקב לחץ של התעשיות המזהמות, אשר כפי שהוכח זה מכבר, שילמו למדענים (למשל מכון חברת האלומיניום של ארה"ב) כדי לטעון שהפלואוריד יעיל לטיפול בעששת, וזאת כדי לקדם את ה"הפלרה" – ההיפטרות מהפסולת במי השתיה של התושבים כדי להמנע מקנסות ותביעות. למעשה עודף פלואוריד הורס את המערכות הפנימיות של הגוף, דבר שמתבטא כלפי חוץ בהרס השיניים – מחלת הפלואורוזיס. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההפלרה מגבירה את העששת בישראל.

ניסיונות דומים ל"הפלרה" נעשו ברחבי העולם, ביוזמת התעשיות המזהמות: מרבית התביעות כנגד מפעלים מזהמים היו קשורות לזיהום בתרכובות פלואוריד, לכן התעשיות השקיעו ביחצנותוהלבנת הפלואוריד באמצעות פוליטיקאים ומדענים-מטעם, וקראו לזה "הפלרה". בראשית זו היתה תעשיית האלומיניום ותעשיית הנשק הגרעיני בארה"ב, ש"פתרו" כך את בעיית השפכים -סודיום פלואוריד ורעלים נוספים – ובעיית התביעות נגדן, ולאחר מכן זו היתה תעשיית הדשנים הכימיים, שנפטרה כך מבעיית התביעות בגין זיהום של חומצה הפלואורסיליצית ורעלים נוספים.הספר "הונאת הפלואוריד", פרי תחקיר עיתונאי בן 10 שנים מאת העיתונאי האמריקאי כריס ברייסון, מתאר זאת. מאבקים של תושבים, רופאים וארגוני בריאות ברחבי העולם הצליחו למנוע או להפסיק את הניסיונות הללו כמעט בכל אירופה ובכ200 מקומות בארה"ב. בישראל השליטה של התעשיות המזהמות במקבלי החלטות, בכלי התקשורת ובעמותות הסביבתיות והבריאותיות היא חזקה מאוד והנושא מושתק: תחקירנים הכינו כתבות, אולם הן לא שודרו בטלוויזיה. למשל, מנהל חדשות ערוץ 10, גלעד עדין, מנע פרסום המידע בנושא זה בערוץ 10, בהשפעת אביו, אבנר עדין ממשרד הבריאות, יו"ר ועדת עדין לעדכון תקנות מי השתיה, שפעל לקידום ה"הפלרה". בניגוד לעמדת יו"ר הועדה אבנר עדין, חברי ועדת עדין המליצו לבטל את חובת ההפלרה, וכמו כן חבריועדת הבריאות של הכנסת החליטו לא לקדם הפלרה במקומות חדשים, אולם משרד הבריאות התעלם מהחלטות והמלצות המומחים שלו עצמו. הוגש בג"ץ כנגד ההפלרה – אולם השופט היה בן דוד של שר הבריאות דאז (משפחת מצא), והוא דרש מהעותרים להסיר את עתירתם.

 

חזרה לעמוד הפלרה ומידע נוסף

 

Share on Google+Pin on PinterestTweet about this on TwitterShare on Facebook